סבתא חיה מתה

מבצע סבתא

סבתא חיה מתה

גאון הנדל"ן היהודי הראשון מתואר בתורה במפורש: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל-עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר".

אברהם בגאונותו מצליח לשטות בעפרן ולקנות חלקת קבר בארבע מאות שקלים בלבד. הרבה פרשנים מנסים להציע הסבר לשם מקום הקבורה, למערת המכפלה. אני מציע פירוש חדש – אברהם הצליח להכפיל את ערך חלקת הקבר בכל כמה שנים. ארבע מאות שקלים היום מספיקים בקושי לסלולארי מהדור הקודם קודם. מערת המכפלה של היום לא תימכר אפילו במאות אלפי שקלים. בראייה היסטורית – עסקה לא רעה בכלל, כמעט כמו עסקת הנדל"ן האמריקאית הגדולה בכל הזמנים – קניית אלסקה בתשעה מליון דולרים מרוסיה.

אני נצר למשפחת פלוטניצקי הידועה. אבי סבי היה בעל מפעל הנקניק הראשון בארץ. לאחר מספר שנים הפך המפעל למסעדה יוקרתית בבעלותו של סבי ברחוב אלנבי בתל אביב. את סבי לא זכיתי להכיר. את שמו אני נושא כבר ארבעה עשורים.
חלקת הקבר של סבי נמצאת ברמת השרון, בבית עלמין יוקרתי, מערת המכפלה של ימינו, הבוטיק של שערי גן עדן. את זכרו של סבי היינו מכבדים פעם בשנה בביקור קצר בבית הקברות, ולאחריו ארוחה של שחיתות באחת מהמסעדות באזור, על חשבון חסכונותיו. כך היינו מנציחים את נדיבותו ואת אהבתו לאוכל.

סבתי המשיכה לחיות שלושים שנה אחריו. באומץ, בנחישות, במסירות ובאופטימיות חסרת גבולות היא חיה חיים מלאים, רב גוניים ומאושרים. פתאום, לפני כעשר שנים היא מתה. באופן צפוי ולא צפוי. האופטימיות שלה הדביקה אותנו. לא האמנו שזה יכול לקרות.
סבתא מצאה את מקומה ברמת השרון, בקבר דו, צמודה לבעלה. הערך של המצבה עלה פלאים מאז. בית הקברות התמלא כבר מזמן. רק אלה שהשקיעו בזמן זוכים לבלות את שארית האינסוף בין הפרחים והעצים, בלב הפועם של המרכז היוקרתי, מוקפים בריח של תות שדה מרמת השרון.

קברים

סבתא שלנו ממשיכה לחיות בלבנו. למרות שמסורת האכילה במסעדה התמוססה לה, המשפחה הפולנייה שלנו ממשיכה להיפגש פעם בשנה בבית הקברות. בכל פעם אנו מספרים סיפור אחר שקשור אליה או מעדכנים אותה במה שקרה בשנה החולפת. מזל שיש לנו סבתא כזו.
פעמים רבות הדרך להעביר מסרים בין בני המשפחה הינה הפגישה בבית הקברות: מספרים לסבתא מה שקרה וסבתא מיד מספרת לכל הנוכחים.
סבתא אף פעם לא ידעה לשמור סוד. היא תמיד מספרת הכל לבנות שלה. השמועות אומרות שכל מה שאומרים ליד הקבר עובר אוטומטית לבת שמגיעה לבקר. אומרים שהיא משתמשת בטלפתיה. אומרים שהיא משתמשת בתקשורת של אבנים על המצבה שלה ושל בעלה.

לפני כשלש שנים עברתי להרצליה, לגור ליד סבתא.
כל חובב ריצה יוצר לעצמו את המסלול הביתי, אותו הוא רץ באופו קבוע, כברירת מחדל. המסלול שלי עובר ברחוב הנצח, ברחוב של סבתא. בכל פעם, בעלייה הקשה של הנצח, אני רואה מרחוק את השלט של בית הקברות. אז, אני מתמלא אנרגיות של סבתא, ואומר לעצמי "סבתא, אני בא. אני לא מוותר". אני חושב על הגבורה שלה לעלות לארץ לבדה, על ההתמודדות שלה עם בעלה ובלעדיו, על האופטימיות שבה. אני מוצא את עצמי מגביר את מהירות הריצה ומגיע לשלט שלה.

בית עלמין נצח

לעתים אני נכנס, צועד בחושך בין הקברים, יודע שבבית הקברות הזה של רמת השרון אין שדים ואין רוחות רפאים. זה בית קברות בוטיק. מתקבלים אליו רק מלאכים או כאלה שהיה להם מספיק כסף כדי לקנות זכויות בעולם הבא. שם, בבית הקברות אני מספר משהו לסבתא. היא לא מבינה הכל, כבר לא זוכרת טוב, ואני לא מדבר ברור, מתנשף מהריצה. אני מגלה לה כמה סודות, למרות שאני יודע שהיא תגלה אותן לאמא שלי כשהיא תבקר אותה.

בפעם האחרונה, יחד עם כל המשפחה, סיפרתי לסבתא שאני מתקשה לבקר אותה באופן תדיר, שכן נפצעתי ואינני יכול לרוץ. בגלל האכזבה שלה החלטתי להצחיק ואמרתי שלשנינו עכשיו יש מקל הליכה. היא צחקה ואמרה שהיא כבר לא משתמשת בו. כשיש כנפיים לא צריך מקלות.
בפעם הזאת, לאחר הביקור, החלטנו כולם ללכת לאכול יחד, לנצל את המאורע, כמו אז, כשסבתא חיה. סבתא שמחה שאנחנו מחזירים את המסורת לתחייה. היא הזכירה לנו לא להשתמש בהרבה מלח ופלפל, ולבקש מהטבח להשתמש בגבינות כחושות ולטגן במיץ לימון. סבתא רוצה שנאכל בריא, שנוכל להאריך חיים, ולהמתין להזדמנות נדל"ן טובה. היא אומרת שברמת השרון אין עתודות בנייה, בירקון המחירים עולים ובקריית שאול צריך פרוטקציה. היא חושבת שבית העלמין החדש בהרצליה הוא מקום מבטיח. הוא גם קרוב לרמת השרון, ונמצא באזור שעתיד להיות מופשר לבנייה. "רק שהמחנות הללו של צה"ל יעברו מפה". היא אומרת, "אז יהיה אפשר לבנות כאן כמו שצריך, נמאס לי מהריח של התותים ".

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “סבתא חיה מתה

  1. נהניתי לקרוא את הבלוג. גם אני נצר למשפחת פלוטניצקי. האם אתה שייך איך שהוא לפרומקה שלחמה בגיטו בנדין? האם קשור לאחיה שחי בזמנו בארץ – אליהו פלוטניצקי? לביתו – אילנה אבים- פלוטניצקי.

    • יעקב – אכן כן. סבא שלי הוא דוד פלוטניצקי ז"ל ואני חושב שאחיו הוא אליהו. יש לי את הספר על פרומקה (מכתבים) שיצא עוד לפני קום המדינה. מה הקשר שלך למשפחה? מה ה email שלך?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s